בקצרה: כרטיס ביקור דיגיטלי עדיף לרוב העסקים הקטנים בישראל, כי רוב הקשר עם לקוחות עובר בטלפון ובוואטסאפ, והוא מתעדכן בלי הדפסה מחדש ונשמר באנשי הקשר בלחיצה. כרטיס מודפס עדיין שווה בפגישות פנים מול פנים, בכנסים ובעסקים עם קהל מבוגר. השילוב הנכון לרוב העסקים הוא כרטיס דיגיטלי ככרטיס הראשי, ומעט כרטיסים מודפסים עם קוד QR שמוביל אליו.
אני שומע את השאלה הזו כמעט בכל שיחה על כרטיס ביקור דיגיטלי: "אז לזרוק את הכרטיסים המודפסים?". התשובה הקצרה היא לא. התשובה הארוכה תלויה באיך אתם פוגשים לקוחות, וזה מה שהמאמר הזה עוזר לברר.
מה כל אחד מהם עושה בפועל
כרטיס מודפס הוא חפץ. הוא עובר מיד ליד, נכנס לארנק, נשכח במגירה ולפעמים נמצא אחרי שנה. הוא נותן רושם פיזי: נייר עבה, הדפסה איכותית, תחושה של עסק מבוסס. אבל הוא לא עושה כלום בעצמו. כדי לפנות אליכם, הלקוח צריך להקליד את המספר שלכם בטלפון.
כרטיס דיגיטלי הוא עמוד. הוא נשלח בוואטסאפ, נפתח בטלפון, ובלחיצה אחת הלקוח מחייג, שולח הודעה, מנווט אליכם או שומר אתכם באנשי הקשר. הוא לא נכנס לארנק, אבל הוא נשאר בשיחה בוואטסאפ, ושם הלקוח יחפש אתכם בפעם הבאה. מה בדיוק לשים בו, פירטתי במאמר מה לשים בכרטיס ביקור דיגיטלי.
ההבדל הזה, בין חפץ שצריך לפעול לפיו לבין עמוד שפועל בעצמו, הוא המפתח להחלטה. כל שאר ההבדלים נובעים ממנו: כמה קל לשמור, כמה קל להעביר הלאה, וכמה מהר הפרטים מתיישנים.
השוואה לפי מה שבאמת חשוב
עדכון פרטים
- מודפס: כל שינוי, מספר, כתובת, לוגו, דורש הדפסה מחדש. הכרטיסים הישנים שכבר חילקתם ממשיכים להסתובב עם פרטים לא נכונים.
- דיגיטלי: מעדכנים את העמוד, וכל מי שיפתח את הקישור יראה את הפרטים החדשים. גם קוד QR שהודפס בעבר ממשיך לעבוד, אם הוא מוביל לכתובת קבועה.
שמירה בטלפון
- מודפס: הלקוח צריך להקליד את הפרטים בעצמו. הרבה פעמים זה לא קורה, והכרטיס הולך לאיבוד.
- דיגיטלי: כפתור "שמירת איש קשר" מכניס לטלפון שם, טלפון, מייל ואתר בלחיצה אחת.
שיתוף הלאה
- מודפס: אם חבר מבקש "יש לך מספר של חשמלאי טוב?", הלקוח צריך למצוא את הכרטיס ולצלם אותו.
- דיגיטלי: הוא מעביר את הקישור בוואטסאפ תוך שנייה. זו אולי ההמלצה מפה לאוזן הכי פשוטה שיש.
רושם בפגישה
- מודפס: כרטיס איכותי שנמסר ביד עדיין עושה רושם, במיוחד בתחומים שמרניים כמו משפטים, ביטוח ונדל"ן, ובפגישות עם קהל מבוגר.
- דיגיטלי: שליחה של קישור בזמן הפגישה, עם תצוגה מקדימה יפה, עושה רושם אחר: של עסק מסודר ועדכני.
עלות לאורך זמן
- מודפס: עלות נמוכה בכל הדפסה, אבל היא חוזרת בכל שינוי ובכל פעם שהכרטיסים נגמרים.
- דיגיטלי: השקעה חד פעמית בבנייה, ואחר כך עדכונים שלרוב קטנים. אם הכרטיס יושב על האתר שלכם, הוא נכלל באותו אחסון.
מה קורה אחרי
- מודפס: אין לכם מושג אם מישהו הסתכל על הכרטיס.
- דיגיטלי: עם כלי מדידה, ואחרי הסכמה לעוגיות, אפשר לראות כמה אנשים פתחו את הכרטיס ועל מה לחצו.
מתי כרטיס מודפס עדיין מנצח
- בכנסים, תערוכות ואירועי נטוורקינג, שבהם מחלקים הרבה כרטיסים בזמן קצר ואין זמן להחליף מספרים.
- כשאתם משאירים משהו אצל לקוח אחרי עבודה: על המקרר, ליד לוח החשמל, בתיבת הדואר.
- בעסקים שהקהל שלהם פחות רגיל לקישורים ולקודים.
- כשהכרטיס הוא חלק מהמותג, למשל אצל מעצבים, צלמים ואנשי אירועים, שבהם הנייר עצמו מספר משהו.
מתי כרטיס דיגיטלי מנצח
- כשרוב השיחות עם לקוחות מתחילות בוואטסאפ.
- כשאתם עובדים עם הרבה לקוחות שמגיעים מהמלצות ומעבירים את הפרטים שלכם הלאה.
- כשהפרטים משתנים, למשל שעות, אזורי שירות או מבצעים.
- כשאתם רוצים שהלקוח יגיע מהכרטיס לאתר, לביקורות או לאינסטגרם בלחיצה.
- בכל עסק שהעבודה שלו נעשית בעיקר בשטח, ולא מאחורי דלפק.
השילוב שאני ממליץ עליו לרוב העסקים
הכרטיס הדיגיטלי הוא הכרטיס הראשי. אותו שולחים בוואטסאפ, אותו שמים בחתימה של המייל, אותו משתפים בסטטוס. איך שולחים אותו כך שייראה מקצועי, כתבתי במאמר על שיתוף כרטיס בוואטסאפ.
לצדו מחזיקים כמות קטנה של כרטיסים מודפסים, פשוטים: שם, תחום, טלפון וקוד QR שמוביל לכרטיס הדיגיטלי. את כל השאר הלקוח ימצא בסריקה. כך הנייר כמעט אף פעם לא מתיישן, כי הפרטים שמשתנים נמצאים בכרטיס הדיגיטלי. כל מה שצריך לדעת על הקוד עצמו, מגודל ועד מיקום, נמצא במאמר על קוד QR לעסק.
מעבר לוואטסאפ ולנייר, יש עוד כמה מקומות שבהם הקישור לכרטיס הדיגיטלי עובד בשבילכם כל יום: בחתימה של כל מייל שאתם שולחים, בביו של האינסטגרם, בפרופיל העסק בגוגל, בתשובה האוטומטית של וואטסאפ ביזנס, ועל מדבקה עם קוד QR ברכב או בדלפק. בכל אחד מהם הלקוח מגיע לאותו עמוד, עם אותם פרטים מעודכנים. כרטיס נייר, לעומת זאת, עובד רק ברגע שבו הוא עובר מיד ליד.
נניח שיש לכם משרד עורכי דין
נניח שאתם עורכי דין שנפגשים עם לקוחות במשרד. בפגישה הראשונה, כרטיס מודפס איכותי נשאר בתיק של הלקוח, וזה מתאים לתחום. אבל אחרי הפגישה, כשאתם שולחים בוואטסאפ את סיכום הפגישה, אתם מצרפים גם את הקישור לכרטיס הדיגיטלי. מעכשיו כל הפרטים שלכם נמצאים בשיחה, בלחיצה אחת.
כך עובד הכרטיס שבניתי לעו"ד שגב סמואל אשכנזי, שהוא חלק מאתר המשרד ובאותה שפה עיצובית. ראו את סיפור הפרויקט. דוגמה מתחום אחר היא הכרטיס של אפרת שכטר, מטפלת רגשית לילדים ונוער, שהורים מעבירים זה לזה.
שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני שמחליטים
- איפה מתחילות רוב השיחות שלי עם לקוחות חדשים: בפגישה, בטלפון או בוואטסאפ?
- כמה פעמים בשנה שעברה שיניתי פרט שמופיע על הכרטיס?
- האם הלקוחות שלי מעבירים את הפרטים שלי לחברים?
- האם אני משתתף בכנסים או באירועים שבהם מחלקים כרטיסים?
- האם יש לי אתר, שהכרטיס הדיגיטלי יכול לשבת עליו ולהוביל אליו?
אם רוב התשובות מצביעות על הטלפון ועל וואטסאפ, הכרטיס הדיגיטלי צריך להיות הראשי.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להדפיס על כרטיס הנייר קוד QR שמוביל לשירות חיצוני, ולא לכתובת שלכם. אם השירות ייסגר, כל הכרטיסים המודפסים יפסיקו לעבוד.
- להדפיס אלף כרטיסים כי זה זול יותר ליחידה, ולהחליף מספר אחרי חודשיים.
- כרטיס דיגיטלי שנראה אחרת לגמרי מהאתר ומכרטיס הנייר. שלושתם צריכים להיראות כמו אותו עסק.
- לשלוח קישור לכרטיס בלי משפט אישי לפניו.
לסיכום
כרטיס מודפס הוא רושם ראשוני, וכרטיס דיגיטלי הוא הדרך שבה הלקוח באמת חוזר אליכם. לרוב העסקים השילוב של שניהם, עם הדיגיטלי במרכז, הוא הבחירה הנכונה. אני בונה כרטיסי ביקור דיגיטליים בקוד תוך 2-3 ימים. אפשר לראות את הכרטיס שלי כדוגמה, ולקרוא על כל השירותים.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.