בקצרה: כדי להעביר אתר לאחסון חדש בלי השבתה, מקימים ובודקים את האתר באחסון החדש בזמן שהישן ממשיך לעבוד, מעתיקים את כל רשומות ה-DNS כולל המייל, ורק אז מחליפים את הרשומה שמפנה לאתר. את האחסון הישן סוגרים רק אחרי כמה ימים של עבודה תקינה. רוב התקלות במעבר קורות בגלל משהו ששכחו שקיים, ובראשן המייל.
למה בכלל עוברים אחסון
הסיבות הנפוצות: האתר איטי, החידוש התייקר, השירות לא עונה, הספק נסגר, או שאתם עוברים לבונה אתרים אחר שעובד עם תשתית אחרת. לפעמים המעבר הוא חלק מחידוש של האתר כולו. בכל המקרים העיקרון זהה: לא שוברים את הישן לפני שהחדש עובד.
לפני שמחליטים, כדאי להבין מה בדיוק מקבלים בחבילה החדשה ומה הבעיה בישנה. מה לבדוק כשבוחרים ספק, כתבתי במאמר על אחסון אתרים.
שלב 1: מיפוי לפני שנוגעים במשהו
רשמו הכול, על דף אחד:
- איפה רשום הדומיין, ומי מחזיק את הגישה לחשבון אצל הרשם.
- איפה האתר מאוחסן היום, ועל איזו מערכת הוא בנוי.
- איפה מנוהלות רשומות ה-DNS. לפעמים אצל הרשם, לפעמים אצל ספק האחסון, ולפעמים בשירות שלישי. זו השאלה הכי חשובה, כי שם יתבצע השינוי.
- איך עובד המייל של העסק, והאם הוא יושב אצל ספק האחסון.
- אילו שירותים מחוברים לדומיין: שירות הטפסים, Search Console, Google Analytics, אימותים של גוגל ושל מטא, מערכת דיוור.
ודאו שיש לכם את כל הגישות לפני שמתחילים: לחשבון אצל הרשם, לאחסון הישן ולאחסון החדש. לגלות באמצע המעבר שהסיסמה של הרשם נמצאת אצל מישהו שלא עונה לטלפון, זה בדיוק המצב שהמיפוי נועד למנוע.
נניח שיש לכם משרד קטן, והאתר והמייל יושבים אצל אותו ספק כבר שמונה שנים. במיפוי מתברר שרשומות ה-DNS מנוהלות אצל הספק, שיש שלוש תיבות מייל עם שנים של התכתבויות, ושטופס האתר שולח לאחת מהן. כלומר, המעבר כולל בעצם שלושה פרויקטים: אתר, ניהול DNS ומייל. בלי המיפוי, הייתם סוגרים את החשבון ומגלים שנעלמו גם המיילים.
שלב 2: לא לשכוח את המייל
זו הטעות הנפוצה ביותר במעבר אחסון. אם המייל של העסק יושב אצל ספק האחסון הישן, וסוגרים את החשבון שם, תיבות המייל והתוכן שלהן נעלמים. ואם מעבירים את ניהול ה-DNS למקום חדש בלי להעתיק את רשומות ה-MX, מיילים מפסיקים להגיע, לפעמים בלי שאף אחד שם לב במשך ימים.
לפני כל שינוי, צלמו או ייצאו את כל רשומות ה-DNS הקיימות. רשומות MX, ורשומות TXT שקשורות למייל ולאימותים, צריכות לעבור בדיוק כמו שהן. אם המייל צריך לעבור גם הוא לספק חדש, זה פרויקט נפרד, וכדאי לעשות אותו ביום אחר. עוד על זה יש במאמר על מייל עסקי על הדומיין.
שלב 3: הסדר הנכון בהעברת אתר
- גיבוי מלא של האתר הישן, כולל בסיס הנתונים אם יש. איך עושים את זה נכון מוסבר במדריך לגיבוי אתר.
- הקמת האתר באחסון החדש, בזמן שהישן ממשיך לעבוד כרגיל.
- בדיקה של האתר החדש בכתובת זמנית: כל העמודים, הטפסים, התמונות, וגם בטלפון.
- הורדת ה-TTL של רשומות ה-DNS יום או יומיים לפני ההחלפה.
- העתקת כל הרשומות שלא קשורות לאתר, כמו המייל, אם ניהול ה-DNS עובר למקום חדש.
- שינוי הרשומה שמפנה לאתר, כך שתצביע על האחסון החדש.
- בדיקה מכמה מכשירים ורשתות: ויפיי, גלישה סלולרית, מחשב של מישהו אחר.
- רק אחרי שהכול עובד כמה ימים: סגירת האחסון הישן.
מה זה TTL ולמה מורידים אותו
TTL הוא הזמן שבו מחשבים ברחבי הרשת זוכרים את התשובה "האתר נמצא בכתובת הזו" לפני שהם שואלים שוב. אם ה-TTL ארוך, חלק מהגולשים ימשיכו להגיע לשרת הישן זמן רב אחרי ההחלפה. כשמורידים אותו מראש, השינוי מתפשט מהר יותר. אחרי שהמעבר הסתיים, אפשר להחזיר אותו לערך הרגיל.
בזמן ההתפשטות, חלק מהגולשים עוד מגיעים לשרת הישן וחלק כבר לחדש. בגלל זה שניהם צריכים לעבוד במקביל, ולא כדאי לשנות תוכן באתר הישן בזמן הזה. פנייה שנשלחה מהטופס באתר הישן צריכה גם היא להגיע.
שלב 4: לבחור זמן נכון
עשו את המעבר ביום ובשעה שבהם יש פחות פניות, ושבהם אתם או מי שמבצע את המעבר זמינים לבדוק. לא ביום שישי בצהריים, ולא יום לפני קמפיין גדול. ותנו לעצמכם כמה ימים של מרווח לפני שהאחסון הישן נסגר או מתחדש אוטומטית.
נניח שהחידוש של האחסון הישן נופל בסוף החודש. התחילו את המעבר שבועיים לפני, ולא יומיים. כך גם אם משהו מתעכב, יש זמן לתקן בלי לשלם על עוד שנה אצל הספק הישן, ובלי לעבוד תחת לחץ.
שלב 5: לשמור על גוגל
אם הכתובות של העמודים נשארות אותו דבר, גוגל כמעט לא אמור להרגיש במעבר. אם הכתובות משתנות, למשל כי בונים את האתר מחדש במבנה אחר, צריך הפניות 301 מכל כתובת ישנה לכתובת החדשה שמתאימה לה. בלי הפניות, קישורים מגוגל ומאתרים אחרים יובילו לדף שגיאה, והעמודים יאבדו את המקום שלהם.
אחרי המעבר:
- שלחו מחדש את מפת האתר ב-Google Search Console.
- בדקו בדוחות בימים הבאים שאין שגיאות חדשות.
- ודאו שיש כתובת קבועה אחת, עם https, ושכל הגרסאות האחרות מפנות אליה. על התעודה עצמה יש מאמר על SSL ו-HTTPS.
שלב 6: מה בודקים אחרי המעבר
- כל העמודים נפתחים, גם עמודים פנימיים ומאמרים ישנים.
- הטופס שולח, והפנייה באמת מגיעה ליעד.
- המייל מקבל ושולח, גם מבחוץ: שלחו מייל מכתובת פרטית וענו עליו.
- תעודת SSL תקינה, בלי אזהרות.
- הכתובת עם http ועם www מפנות לכתובת הנכונה.
- עמוד שלא קיים מציג דף 404, ולא את דף הבית.
- Google Analytics ממשיך לספור.
- האתר מהיר לפחות כמו קודם, בטלפון ובמחשב.
מעבר אחסון הוא בעצם השקה קטנה, ולכן כדאי לעבור על כל הרשימה גם אם נראה שהכול עובד.
כשעוברים ממערכת סגורה או מבונה אחר
אם האתר נבנה במערכת סגורה כמו Wix, לרוב אי אפשר להעביר אותו כמו שהוא. אפשר להעביר את הדומיין ואת התוכן, אבל את האתר צריך לבנות מחדש. את התהליך הזה פירטתי במאמר על מעבר מ-Wix לאתר בקוד. ובכל מקרה, ודאו שהדומיין על שמכם או שיש לכם גישה אליו לפני שמודיעים לבונה הקודם שאתם עוזבים. ובקשו ממנו מראש עותק של כל מה ששייך לכם: טקסטים, תמונות, ורשימת הפניות שהגיעו דרך הטופס.
איך זה אצלי
העברתי אתרים בין ספקים בסדר שתיארתי כאן: קודם בדיקה של רשומות המייל, אחר כך האתר בכתובת זמנית, ורק בסוף החלפת הכתובת. גם חידוש אתר כולל לפעמים מעבר כזה, כמו באתר של משרד עו"ד שגב סמואל אשכנזי, שעבר מוורדפרס לאתר מהיר בקוד (סיפור הפרויקט). אם אתם שוקלים מעבר, אפשר לקרוא על התחזוקה שכוללת אחסון ודומיין, ולבקש הצעת מחיר.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.