בקצרה: נתונים מובנים (Structured Data, או Schema) הם קטע קוד שהמבקרים לא רואים וגוגל קורא. הוא מתאר את העמוד בשפה קבועה: זה עסק, זה שמו, זה הטלפון, אלה השאלות הנפוצות. הם לא מקפיצים אתר למקום ראשון, אבל עוזרים לגוגל ולכלי בינה מלאכותית להבין את העסק בלי לנחש, ולפעמים מאפשרים תצוגה עשירה יותר בתוצאות.
מה זה נתונים מובנים, בדוגמה אחת
נניח שבתחתית האתר כתוב "שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-18:00". אדם מבין את זה מיד. גוגל כנראה יבין, אבל הוא לא בטוח: אולי אלה שעות של סניף אחר, אולי שעות של מוקד טלפוני. בנתונים מובנים כותבים את אותו מידע בפורמט קבוע: יום, שעת פתיחה, שעת סגירה. אין מקום לפרשנות.
הפורמט שגוגל ממליץ עליו נקרא JSON-LD. זה בלוק קוד שיושב בתוך העמוד, לא משפיע על העיצוב בכלל, ומתאר את התוכן לפי אוצר מילים משותף בשם schema.org. גוגל, Bing וכלים אחרים מכירים את אוצר המילים הזה. מי שבונה את האתר מוסיף את הקוד, ואתם לא צריכים לגעת בו.
אילו סוגים צריך עסק קטן
schema.org מכיר מאות סוגים, אבל לאתר של עסק קטן מספיקים כמה:
- LocalBusiness או סוג ספציפי יותר (למשל עורך דין, רופא שיניים, אינסטלטור): שם העסק, כתובת, טלפון, שעות, אזור שירות, לוגו וקישורים לפרופילים.
- Organization: פרטי העסק ברמה הכללית, לעסקים בלי כתובת שמקבלת לקוחות.
- BreadcrumbList: פירורי הלחם, המסלול של העמוד באתר. גוגל משתמש בו כדי להבין את מבנה האתר.
- Article: למאמרים, עם כותרת, תאריך פרסום, תאריך עדכון וכותב.
- Service: תיאור של שירות מסוים ואזור השירות שלו.
- FAQPage: שאלות ותשובות שמופיעות בעמוד עצמו.
איך זה נראה בפועל לעסק אחד
נניח שיש לכם עסק לאינסטלציה. הקוד בדף הבית יגיד לגוגל, בשדות מסודרים: סוג העסק הוא אינסטלטור, השם הוא בדיוק כמו בשלט ובפרופיל בגוגל, הטלפון הוא המספר שמופיע בכפתור החיוג, אזור השירות הוא רשימת הערים שאתם מגיעים אליהן, שעות הפעילות הן ראשון עד חמישי, והלוגו נמצא בכתובת מסוימת. בנוסף יש קישורים לפרופיל בגוגל ולעמוד בפייסבוק, כדי שגוגל יבין שכולם שייכים לאותו עסק. בעמוד השירות "פתיחת סתימות" יופיע תיאור של השירות ושל האזור. במאמר על "מה עושים כשיש נזילה מתחת לכיור" יופיעו הכותרת, תאריך הפרסום ותאריך העדכון. אף אחד מהפרטים האלה לא חדש: כולם כבר כתובים בעמוד. הנתונים המובנים רק אומרים אותם בשפה שמכונה לא יכולה לטעות בה.
התאמה לסוג העמוד
כל עמוד מקבל את הסוג שמתאים לו. דף הבית מתאר את העסק. עמוד שירות מתאר שירות. מאמר מתאר מאמר. באתר שבניתי לעו"ד רינת לוי מוסקוביץ', למשל, יש עמוד לכל תחום ועמוד לכל אזור בצפון. לכל סוג עמוד כזה מתאים תיאור אחר, וכשכל אחד מתואר נכון, גוגל מבין את המבנה של כל האתר ולא רק של דף הבית. על המבנה עצמו אפשר לקרוא בסיפור הפרויקט.
מה זה נותן לעסק
- גוגל מבין טוב יותר מה העסק, איפה הוא ומה הוא עושה, בלי לנחש מתוך הטקסט.
- המידע עוזר לחבר בין האתר לבין פרופיל העסק בגוגל, כשהפרטים זהים בשניהם.
- בחלק מהמקרים, גוגל מציג תוצאה עשירה יותר, למשל מסלול פירורי לחם במקום כתובת ארוכה.
- כלים של בינה מלאכותית מקבלים עובדות מסודרות וחד משמעיות על העסק.
מה זה לא נותן
כאן הרבה ספקים מגזימים, אז חשוב להיות מציאותיים:
- נתונים מובנים לא מקפיצים אתר למקום ראשון. גוגל אומר במפורש שהם עוזרים לו להבין את העמוד, לא שהם גורם דירוג בפני עצמם.
- גוגל לא מתחייב להציג תוצאה עשירה, גם כשהקוד תקין לגמרי. הוא מחליט לפי שיקולים שלו, והכללים משתנים. למשל, גוגל צמצם בשנים האחרונות את הצגת השאלות הנפוצות בתוצאות לסוגים מסוימים של אתרים בלבד.
- נתונים שלא תואמים לעמוד יכולים להזיק. גוגל עלול להתעלם מהם, ובמקרים של הטעיה מכוונת אפילו לנקוט פעולה ידנית נגד האתר.
הכללים שאסור לעבור עליהם
ההנחיות של Google Search Central לגבי נתונים מובנים ברורות. בתרגום לשפה פשוטה:
- הנתונים מתארים רק את מה שהמבקר רואה בעמוד. אסור לסמן בקוד תוכן שלא מופיע.
- פרטי העסק זהים בקוד, בטקסט ובפרופיל בגוגל: אותו שם, אותו טלפון, אותה כתובת.
- לא מסמנים ביקורות שכתבתם על עצמכם, ולא דירוג שלא בא מלקוחות אמיתיים דרך מערכת שאפשר לבדוק.
- לא מסמנים שאלות ותשובות שלא מופיעות בעמוד, רק כדי לקבל תצוגה גדולה יותר.
- כשמשהו משתנה, למשל שעות או טלפון, מעדכנים גם את הקוד.
טעות שאני רואה הרבה
באתרים שאני מקבל לחידוש, קורה לא מעט שהקוד נוצר פעם אחת על ידי תוסף, והפרטים בו ישנים: טלפון קודם, כתובת שהעסק עזב, שעות מלפני שנתיים. העמוד עצמו עודכן, הקוד לא. גוגל רואה שני סיפורים שונים ולא יודע למי להאמין. בדיקה של חמש דקות פעם בשנה חוסכת את זה.
נתונים מובנים ובינה מלאכותית
יותר אנשים שואלים היום את ChatGPT או רואים את הסיכום של גוגל בראש התוצאות. הכלים האלה צריכים להבין מי אתם, מה אתם עושים ואיפה. נתונים מובנים לא מבטיחים שתוזכרו, אבל הם נותנים מידע מסודר וחד משמעי. כשהשם, הכתובת והשירותים כתובים אותו דבר בקוד, בטקסט ובפרופיל בגוגל, יש פחות מקום לבלבול. ההרחבה במאמר על איך להופיע בתשובות AI.
איך בודקים אם יש באתר נתונים מובנים
שלושה כלים חינמיים, לפי הסדר:
- Rich Results Test של גוגל: מדביקים כתובת של עמוד ורואים אילו נתונים מובנים נמצאו, אילו תוצאות עשירות הוא זכאי להן, והאם יש שגיאות או אזהרות.
- Schema Markup Validator: בודק את הקוד לפי התקן הכללי של schema.org, גם סוגים שגוגל לא מציג בתוצאות.
- Search Console: בתפריט הצד, תחת "שיפורים", מופיעים דוחות לכל סוג נתונים שגוגל זיהה באתר, כולל עמודים עם שגיאות. הסבר על הכלי כולו במדריך ל-Google Search Console.
אם הבדיקה מראה שאין באתר שום נתונים מובנים, זה לא סוף העולם, אבל זה דבר קל לתקן. באתר בקוד, מי שבנה את האתר מוסיף אותם. במערכות מוכנות יש תוספים, וכדאי לבדוק שהם מוציאים פרטים נכונים.
צ'קליסט לעסק קטן
- בדף הבית: LocalBusiness או Organization עם שם, טלפון, כתובת או אזור שירות, לוגו וקישורים לפרופילים.
- בכל עמוד: BreadcrumbList שמתאים למסלול בתפריט.
- בכל מאמר: Article עם תאריך עדכון אמיתי.
- בעמודי שירות: Service עם אזור השירות.
- הפרטים זהים לפרופיל העסק בגוגל.
- בדיקה ב-Rich Results Test לכל סוג עמוד, אחרי כל שינוי גדול.
לסיכום
נתונים מובנים הם שכבה קטנה ושקופה שעוזרת לגוגל להבין את העסק בלי לנחש. הם לא קסם ולא מחליפים תוכן טוב, אבל הם חלק מהבסיס הטכני של כל אתר רציני, יחד עם מהירות האתר ומבנה ברור. באתרים שאני בונה בבניית אתר תדמית הם נכתבים ידנית לכל סוג עמוד. אם אתם רוצים לבדוק את האתר הקיים שלכם, שלחו לי את הכתובת.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.