בקצרה: אתר לעמותה צריך לתת לכל קהל את הדלת שלו: תורמים, מתנדבים, מי שצריך את השירות ושותפים. במסך הראשון כותבים במשפט אחד מה העמותה עושה ואיפה, עם שלושה כפתורים: לתרום, להתנדב, לקבל עזרה. האמון נבנה משקיפות (מספר עמותה, אישורים בתוקף, דוחות), מעדכונים קבועים ומתמונות אמיתיות מהפעילות.
כמה קהלים, אתר אחד
אתר של עסק מדבר בעיקר עם לקוחות. אתר של עמותה מדבר עם כמה קהלים בבת אחת, ולכל אחד מהם שאלה אחרת. התורם שואל לאן הולך הכסף. המתנדב שואל מה בדיוק יעשה וכמה זמן זה ייקח. מי שצריך עזרה שואל איך פונים, ואם זה דיסקרטי. קרנות, חברות ורשויות שואלות אם העמותה רצינית ומסודרת.
הטעות הנפוצה היא לכתוב דף בית שמתאים לאף אחד מהם: חזון ארוך, ערכים, וציטוט מעורר השראה. מבקר שנכנס לשלושים שניות יוצא בלי לדעת מה העמותה עושה בפועל. אתר טוב מזהה את הקהלים ונותן לכל אחד מהם מסלול קצר וברור.
מה אנשים מחפשים
"עמותה לילדים בסיכון בבאר שבע", "התנדבות בדרום", "התנדבות עם קשישים", "לתרום לעמותה", "סיוע למשפחות", "עמותה לבעלי חיים". חלק מהחיפושים לפי תחום, חלק לפי אזור, וחלק לפי פעולה: לתרום, להתנדב, לקבל עזרה.
המשמעות: עמוד לכל תוכנית, עם שם האזור שבו היא פועלת, ועמוד ייעודי לכל אחת מהפעולות. כך מי שמחפש "התנדבות עם ילדים בבאר שבע" מגיע ישר לעמוד שמתאר בדיוק את זה.
העמודים שהאתר צריך
- דף בית: מה אתם עושים, במשפט פשוט, ושלושה כפתורים: לתרום, להתנדב, לקבל עזרה.
- הפעילות: עמוד לכל תוכנית, עם מה נעשה, למי ואיפה.
- מי אנחנו: הסיפור, הצוות, הוועד. שמות ותמונות אמיתיים.
- שקיפות: מידע רשמי ודוחות.
- תרומות: דרכי תרומה ברורות.
- התנדבות: תפקידים, היקף זמן ואיך נרשמים.
- עדכונים: מה קרה לאחרונה. אתר שלא עודכן שנה נראה כמו עמותה שהפסיקה לפעול.
- צור קשר.
אם אין לכם זמן לכתוב עדכונים, עדיף עמוד עדכונים עם פוסט קצר פעם בחודש מאשר בלוג שאחרון הפוסטים בו מלפני שנתיים. על תדירות נכונה יש מאמר על כל כמה זמן לעדכן אתר.
שקיפות: הבסיס לאמון
תורמים רוצים לראות שהעמותה רצינית לפני שהם נותנים כסף. כדאי להציג את מספר העמותה ואת המידע הרשמי עליה, ולקשר למידע הציבורי שמתפרסם על עמותות במאגרים הרשמיים. אם יש לכם אישור ניהול תקין, ציינו אותו. אם יש לכם אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שמאפשר לתורמים זיכוי ממס, כתבו את זה בבירור בעמוד התרומות, ורק אם הוא בתוקף.
מעבר למסמכים, שקיפות היא גם סיפור: מה עשיתם השנה, במספרים שאתם יודעים שהם נכונים, ובתמונות מהפעילות. בלי להמציא ובלי להגזים. "חילקנו השנה סלי מזון" עם תמונה אמיתית משכנע יותר מטבלה מרשימה שאף אחד לא יכול לבדוק. עוד רעיונות במאמר על אמון באתר.
תרומות: לפשט ולאבטח
עמוד תרומה צריך להיות פשוט. כמה סכומים מוצעים, אפשרות לתרומה חודשית, ואפשרות לסכום חופשי. משפט אחד ליד כל סכום, שמסביר מה הוא מאפשר, עוזר לתורם להחליט, אבל רק אם זה נכון.
את התשלום עצמו לא מעבדים באתר. משתמשים בספק סליקה או בפלטפורמת תרומות מוכרת, שמטפלת באבטחה ובקבלות, והאתר רק מקשר אליה בצורה ברורה. כפתור "לתרומה" שמוביל לעמוד לא מוכר בלי שום הסבר מעורר חשד, ובצדק. כתבו ליד הכפתור לאן הוא מוביל ושהתשלום מאובטח. כדאי לבדוק עם רואה החשבון של העמותה מה נדרש לגבי קבלות. על אבטחה בסיסית יש מאמר על אבטחת אתר לעסק קטן.
תמונות של מוטבים, ובמיוחד של ילדים, מעלים רק באישור, ובכבוד. בלי תמונות שמציגות אנשים במצוקה כדי לעורר רחמים.
מתנדבים ופונים: שני טפסים שונים
טופס התנדבות יכול לשאול שם, טלפון, אזור, זמינות ותחום עניין. כתבו מה קורה אחרי ההרשמה: שיחת היכרות, הדרכה, ומתי מתחילים. מתנדב שלא שמע מכם שבועיים מוצא מקום אחר.
נניח שאתם עמותה שמחלקת מזון לקשישים בבאר שבע. עמוד ההתנדבות שלכם לא אומר "הצטרפו למשפחה שלנו". הוא מפרט שלושה תפקידים: אריזה במחסן ביום שלישי בערב, חלוקה ברכב פרטי ביום שישי בבוקר, ושיחות טלפון עם קשישים מהבית. ליד כל תפקיד: כמה שעות בשבוע, האם צריך רכב, ומאיזה גיל אפשר. מתחת, טופס קצר עם בחירת תפקיד. מי שקורא יודע בדיוק למה הוא נרשם, ואתם מקבלים מתנדבים שמתאימים לתפקיד ונשארים. אותו עיקרון מתאים גם לבני נוער שמחפשים שעות התנדבות, ולחברות שמחפשות יום התנדבות לעובדים: לכל קהל כזה כדאי משפט ייעודי וכפתור משלו.
טופס פנייה לקבלת עזרה צריך להיות קצר ורגיש, ולא לבקש פרטים אישיים מיותרים. מידע על מצב כלכלי, בריאותי או משפחתי רגיש מאוד. מדיניות פרטיות ברורה היא חלק מאתר אחראי, ותיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הגביר את הדרישות, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח עם עורך דין. ובמקרים רבים, האפשרות הכי טובה לפונה היא פשוט מספר טלפון ושעות שבהן עונים.
נגישות ושפות
חלק מהאנשים שמגיעים לאתר של עמותה הם אנשים עם מוגבלות, מבוגרים, או מי שקורא עברית כשפה שנייה. אתר נגיש לפי ת"י 5568, עם שפה פשוטה, ניגודיות טובה וכפתורים גדולים, משרת את כולם. תקנות הנגישות חלות על רוב הגופים שנותנים שירות לציבור, כולל עמותות רבות, וכדאי לבדוק מה חל עליכם. הסבר כללי יש במאמר על נגישות אתרים בישראל.
אם הקהל שלכם מדבר כמה שפות, האתר צריך לדבר אותן. האתר של Zusammen Leben, יוזמת מתנדבים שמלווה משפחות מאוקראינה בצפון בוואריה, נבנה כאתר רב-לשוני, כי המשפחות, המתנדבים והשותפים המקומיים לא קוראים באותה שפה. אפשר לקרוא את סיפור הפרויקט. אתר רב-לשוני טוב הוא לא תרגום אוטומטי: כל שפה מקבלת עמודים משלה, כתובים בשפה טבעית.
קידום מקומי לעמותות
עמותות שפועלות באזור מסוים צריכות לכתוב את זה בבירור. פרופיל עסק בגוגל עוזר גם לעמותות, עם כתובת, שעות ותמונות מהפעילות. עמוד לכל תוכנית עם שם האזור עוזר להופיע בחיפושים מקומיים, ועדכונים קבועים מראים לגוגל ולתורמים שהעמותה פעילה. כדאי גם לבקש מעמותות שותפות, מרשויות ומבתי ספר שעובדים איתכם לקשר לאתר שלכם מהאתרים שלהם. קישור כזה מגוף מוכר באזור מחזק את האמון, וגם עוזר לגוגל להבין שהעמותה אמיתית ופעילה בשטח. התמונה המלאה במדריך על קידום מקומי בגוגל.
טעויות נפוצות באתרים של עמותות
- דף בית עם חזון ארוך, בלי לומר מה העמותה עושה בפועל.
- כפתור תרומה שמוביל לעמוד מבלבל, בלי הסבר.
- אין שום מידע רשמי על העמותה.
- עדכון אחרון מלפני שנתיים.
- טופס פנייה שמבקש פרטים אישיים מיותרים.
- אתר שלא נגיש לחלק מהקהל שהעמותה משרתת.
לסיכום
אתר טוב לעמותה מראה את העבודה, בונה אמון בשקיפות, ומקל על כל מי שרוצה לעזור, לתרום או לבקש עזרה. אני בונה אתרים בקוד, נגישים לפי ת"י 5568 ברמה AA, ויש גם חבילות תחזוקה שמאפשרות לעדכן את האתר באופן קבוע. אפשר לראות עוד דוגמאות בתיק העבודות.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.