בקצרה: בניית אתר לעורכי דין מתחילה בעמוד נפרד לכל תחום עיסוק, בפנים אמיתיות של עורכי הדין ובדרך קלה לדבר איתם מהטלפון. הנוסח צריך להיות ענייני ולעמוד בכללי הפרסום של לשכת עורכי הדין, בלי הבטחות לתוצאה. העיצוב, הקידום והמאמרים נבנים על הבסיס הזה.
מי שנכנס לאתר של משרד עורכי דין לא בא לגלוש. הוא קיבל מכתב התראה, עבר תאונה, נמצא באמצע גירושין או מתמודד עם ירושה מסובכת. יש לו שאלה אחת: האם האדם הזה יכול לעזור לי, ואיך מדברים איתו. בניתי יותר מ-30 אתרים לעסקים, ושני משרדי עורכי דין מתוכם מלמדים היטב את ההבדל בין אתר שמציג משרד לבין אתר שמביא שיחות.
מה לקוח של עורך דין עושה לפני שהוא מתקשר
החיפוש מתחיל כמעט תמיד בטלפון. רוב החיפושים בנויים מתחום ועיר: "עורך דין גירושין בבאר שבע", "עורך דין תאונות עבודה", "עורך דין ירושה בצפון". חלק אחר הם שאלות: "מה עושים אחרי תאונת דרכים", "איך מתנגדים לצוואה".
אחרי החיפוש הלקוח פותח שניים או שלושה אתרים, ומחליט תוך דקות למי לפנות. הוא בודק שלושה דברים: האם המשרד עוסק בדיוק בבעיה שלו, האם הוא נראה רציני, והאם קל ליצור קשר. אתר שנכשל באחד מהם מפסיד את הלקוח למשרד שבלשונית הבאה.
עמוד לכל תחום עיסוק: הבסיס של האתר
הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה היא עמוד "תחומי עיסוק" אחד עם רשימה של עשרה תחומים. לגוגל אין עמוד להציג למי שמחפש "עורך דין נזקי גוף", וללקוח אין הסבר שמתאים למצב שלו.
באתר שבניתי למשרד של עו"ד שגב סמואל אשכנזי, שעוסק בנזקי גוף וביטוח, יש עמוד לכל תחום. אותו עיקרון קיים באתר של עו"ד רינת לוי מוסקוביץ', שעוסקת בדיני משפחה וירושה. עמוד תחום טוב כולל:
- משפט פתיחה שמדבר על המצב של הלקוח: "נפגעתם בתאונת עבודה ואתם לא בטוחים מה מגיע לכם".
- איך נראה התהליך בפועל, בשלבים, בלי להבטיח תוצאה.
- מה להביא לפגישה הראשונה: מכתבים, חוזים, אישורים רפואיים.
- שלוש עד חמש שאלות נפוצות על התחום, עם תשובות קצרות.
- כפתור חיוג ווואטסאפ באמצע העמוד ובסופו.
איך כותבים עמוד כזה צעד אחר צעד, הסברתי במדריך איך לכתוב עמוד שירות.
אמון: מה עובד ומה מזיק
לקוח של עורך דין מפקיד בידיו כסף, זמן ולפעמים את עתיד המשפחה שלו. אמון נבנה מפרטים מדויקים: שם מלא, תמונה מקצועית ועדכנית, שנת הסמכה, תחומי התמחות, כתובת משרד אמיתית והסבר אם פגישת הייעוץ הראשונה בתשלום.
מה שמזיק הוא תמונות מאגר של פטיש שופט ומשפטים כמו "מקצועיות, אמינות וזמינות". כל משרד כותב אותם, ולכן הם לא אומרים כלום. סיפור אישי אמיתי עובד הרבה יותר טוב. באתר של רינת, למשל, יש עמוד שמספר את הדרך המקצועית שלה משנת 2003 ועד היום.
תמונת מאגר מול אובייקט מותג
יש הבדל גדול בין תמונת מאגר לבין אובייקט שעוצב במיוחד למשרד. האתר של רינת נפתח במאזניים מזהב בתלת-ממד, והאתר של שגב בפטיש תלת-ממדי. אלה לא קישוט גנרי אלא סימן היכר שמזוהה עם המשרד. על ההבדל כתבתי במאמר תמונות אמיתיות או מאגר, ועל שאר אותות האמון במאמר אמון באתר.
כללי הפרסום של לשכת עורכי הדין
עורכי דין כפופים לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, כולל כללים על פרסום, והם חלים גם על האתר. באופן כללי הכללים מגבילים פרסום שמבטיח תוצאה, משווה לעורכי דין אחרים או עלול להטעות, ויש בהם התייחסות גם לתארים ולהמלצות.
אני לא עורך דין, וזה לא ייעוץ משפטי. לכן אני ממליץ לכל משרד לעבור על נוסח האתר מול הכללים העדכניים לפני שהוא עולה. הכלל המעשי שלי בכתיבה: לתאר מה אתם עושים ואיך, ולא מה תשיגו. "אנחנו מלווים את התביעה מול חברת הביטוח משלב איסוף המסמכים" עדיף על "נשיג לכם את הפיצוי המקסימלי".
דירוג חיצוני הוא דרך להציג אמון בלי לכתוב שבחים על עצמכם. באתר של שגב מוצג דירוג חי מ-LawReviews שמתעדכן לבד, כך שהאתר תמיד מראה את המצב העדכני.
הפעולה המרכזית: שיחה, וואטסאפ או טופס קצר
רוב הלקוחות רוצים לדבר עם אדם. בטלפון זה אומר פס קבוע בתחתית המסך עם שני כפתורים: חיוג ווואטסאפ. במחשב, כפתור בכותרת שנשאר גלוי גם בגלילה.
טופס מתאים למי שפונה בלילה או עוד לא מוכן לדבר. שלושה שדות מספיקים: שם, טלפון ונושא בקצרה. מתחת לכפתור כתבו מה יקרה אחרי השליחה, למשל "נחזור אליכם עד סוף יום העבודה הבא". על העיצוב שלהם יש שני מאמרים: כפתור וואטסאפ וחיוג וטופס יצירת קשר.
הטופס אוסף פרטים אישיים, ולכן צריך מדיניות פרטיות ברורה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הגביר את הדרישות, וכדאי לבדוק את הנוסח עם עורך דין שמתמחה בפרטיות.
קידום מקומי: עמודי אזור שיש בהם תוכן
גוגל מציג בחיפוש מקומי גם מפה עם משרדים. כדי להופיע בה צריך פרופיל עסק בגוגל מעודכן, עם אותו שם, כתובת וטלפון שמופיעים באתר.
אם המשרד מקבל לקוחות מכמה אזורים, עמוד לכל אזור יכול לעזור, בתנאי שיש בו תוכן אמיתי: איפה נפגשים, האם יש פגישות בזום, למה לקוחות מהאזור פונים אליכם. באתר של רינת יש עמוד לכל אזור בצפון, וכל אחד כתוב בנפרד ולא כהעתק עם שם עיר אחר. את הכללים פירטתי במאמר עמודי ערים.
מאמרים: לענות לפני שהלקוח שואל
לקוח שעוד לא החליט לפנות מחפש קודם מידע. "מה עושים בשבוע הראשון אחרי תאונת עבודה", "מה ההבדל בין צוואה הדדית לצוואה רגילה", "כמה זמן לוקח הליך של ירושה". מאמר שעונה על שאלה כזו בפשטות, בלי לתת ייעוץ למקרה מסוים, מביא אליכם את הלקוח בשלב מוקדם, לפני שהוא פתח עוד חמישה אתרים.
שלושה כללים למאמר משפטי טוב באתר של משרד:
- פסקת פתיחה שעונה על השאלה ישירות, במשפטים קצרים.
- הסבר כללי, עם משפט שמזכיר שכל מקרה נבדק לגופו.
- קישור בסוף לעמוד התחום הרלוונטי, ולא רק לדף הבית.
איך בונים רצף של מאמרים שעובדים יחד, הסברתי במאמר בלוג לעסק.
איך זה נראה בטלפון
רוב הפניות למשרדים מגיעות מהטלפון. פתחו את האתר שלכם בטלפון ובדקו שלושה דברים. האם תוך שנייה רואים במה המשרד עוסק. האם כפתור החיוג נמצא מתחת לאגודל בלי לגלול. האם אפשר לקרוא פסקה בלי להגדיל. אם התשובה לאחד מהם היא לא, זה התיקון הראשון, עוד לפני עיצוב או קידום.
צ'קליסט לפני שהאתר עולה
- עמוד לכל תחום עיסוק, עם כותרת שכוללת את שם התחום.
- תמונה אמיתית של עורכי הדין, לא מאגר.
- טלפון לחיץ ווואטסאפ בכל עמוד, ופס קבוע בתחתית המסך בטלפון.
- טופס של שלושה שדות עם משפט על מה קורה אחרי השליחה.
- נוסח שנבדק מול כללי הפרסום העדכניים של הלשכה.
- מדיניות פרטיות, ו-Analytics שמופעל רק אחרי הסכמה.
- נגישות לפי ת"י 5568 ברמה AA.
- אתר שנטען מהר בטלפון, בלי וידאו כבד ברקע.
לסיכום
אתר טוב למשרד עורכי דין הוא אתר ברור: תחומים מוגדרים, פנים אמיתיות, נוסח ענייני ודרך קלה לדבר. אני בונה אתרי תדמית בקוד, ואפשר לקרוא איך נבנה החידוש של האתר של שגב מוורדפרס לאתר מהיר, או את סיפור הפרויקט של רינת, ולבקש הצעת מחיר.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.