בקצרה: קישורים פנימיים הם הקישורים שמחברים בין העמודים באתר שלכם: תפריט, קישורים מתוך הטקסט, כפתורים וקישורים בתחתית. הם עוזרים לגוגל לגלות עמודים ולהבין איזה עמוד חשוב ועל מה הוא, ועוזרים לאנשים להמשיך לעמוד הבא. הכלל: כל עמוד חשוב מקבל קישורים מכמה מקומות, עם טקסט שמתאר אותו.
איך גוגל משתמש בקישורים פנימיים
גוגל מגלה עמודים בעיקר דרך קישורים. הרובוט שלו נכנס לדף הבית, קורא את הקישורים, עובר לעמודים שהם מובילים אליהם, וממשיך משם. עמוד שאין אליו אף קישור מתוך האתר נקרא "עמוד יתום". גוגל עלול למצוא אותו דרך מפת האתר, אבל הוא מקבל ממנו מסר ברור: אף אחד באתר לא חושב שהעמוד הזה חשוב.
מעבר לגילוי, הקישורים עוזרים לגוגל להבין את ההיררכיה. עמוד שמקושר מדף הבית, מהתפריט ומעשרה מאמרים נראה לגוגל כעמוד מרכזי. עמוד שמקושר רק מהתחתית נראה כעמוד משני. גוגל מתאר את זה בהנחיות של Search Central: קישורים שאפשר לסרוק, עם טקסט עוגן שמתאר את היעד, הם אחת הדרכים העיקריות שבהן הוא מבין אתר.
למה אנשים צריכים אותם עוד יותר
מי שנכנס מגוגל למאמר באתר שלכם לא ראה את דף הבית. הוא לא יודע מה עוד יש, אילו שירותים אתם נותנים ואיפה אתם עובדים. קישור במקום הנכון, למשל "אם אתם שוקלים כבר עכשיו אתר חדש, הנה מה כלול בבניית אתר תדמית", מוביל אותו בדיוק לעמוד שבו הוא יכול לפנות. בלי קישורים כאלה, הוא מקבל את התשובה ויוצא.
מבנה נכון לאתר של עסק קטן
אחרי יותר מ-30 אתרים, המבנה שאני בונה כמעט תמיד דומה, כי הוא עובד:
- דף הבית מקשר לכל עמודי השירות, לעבודות, לאודות וליצירת קשר.
- כל עמוד שירות מקשר לשירותים קרובים, לעבודות רלוונטיות, לשאלות נפוצות וליצירת קשר.
- כל מאמר מקשר לעמוד השירות שהוא קשור אליו, ולשניים או שלושה מאמרים קרובים.
- עמודי ערים מקשרים לשירותים שאתם נותנים באותו אזור, ולערים סמוכות.
- עמודי עבודות מקשרים לשירות שבו השתמש הלקוח.
כך נוצר מבנה של אשכולות: עמוד שירות במרכז, ומאמרים ועבודות סביבו שמחזקים אותו. באתר הזה, למשל, עמוד השירותים מוביל לכל שירות, וכל שירות מוביל לעבודות שנבנו בו בתיק העבודות.
טקסט העוגן: המילים שעליהן לוחצים
טקסט העוגן הוא החלק שאפשר ללחוץ עליו. גוגל משתמש בו כדי להבין לאן הקישור מוביל, ואנשים משתמשים בו כדי להחליט אם ללחוץ. כמה כללים:
- "לחצו כאן" ו"למידע נוסף" לא אומרים כלום. "עמוד בניית דף נחיתה" אומר בדיוק מה יש בצד השני.
- הטקסט צריך להיות חלק טבעי מהמשפט, לא תוספת בסוגריים.
- לא צריך שכל הקישורים לאותו עמוד יהיו עם אותן מילים בדיוק. גיוון טבעי בסדר, ואפילו עדיף.
- לא לדחוס מילות מפתח לתוך העוגן. "בניית אתרים זולה מקצועית בבאר שבע" נראה כמו ספאם גם לגוגל וגם לקורא.
דוגמה: במקום "למידע נוסף על דפי נחיתה לחצו כאן", כתבו "אפשר לקרוא עוד על בניית דף נחיתה לעסק". אותו קישור, הרבה יותר מידע.
כמה קישורים לשים בעמוד
אין מספר קבוע. השאלה היא אם הקישור עוזר לקורא ברגע הזה. במאמר באורך בינוני, שמונה עד שנים עשר קישורים בתוך הטקסט, כשכל אחד במקום טבעי, זה סביר. עשרים קישורים בפסקה אחת כבר מפריעים לקריאה. קישורי התפריט והתחתית הם חלק מהמבנה ולא נספרים כאן.
לאילו עמודים לתת הכי הרבה קישורים
חשבו מאילו עמודים מגיעות פניות. בדרך כלל אלה עמודי השירות ועמוד יצירת הקשר. הם צריכים קישורים מכמה מקומות: דף הבית, המאמרים, עמודי הערים והשאלות הנפוצות. עמוד כמו "תנאי שימוש" לא צריך יותר מקישור בתחתית.
איפה בעמוד לשים את הקישור
קישור בתוך פסקה, במקום שבו הקורא בדיוק חושב על הנושא, עובד הרבה יותר טוב מרשימה של "מאמרים נוספים" בתחתית. אם כתבתם משפט על כמה זמן לוקח לבנות אתר, זה המקום לקשר למאמר על הזמנים, ולא שלוש פסקאות אחר כך. בטלפון חשוב גם שהקישור ייראה כמו קישור: צבע שונה או קו תחתון, ולא רק מילה מודגשת. אם הקורא לא מבין שאפשר ללחוץ, הקישור לא קיים מבחינתו. ועוד דבר: קישור פנימי נפתח באותה לשונית. קישור לאתר אחר נפתח בלשונית חדשה, כדי שהקורא לא יאבד את האתר שלכם.
קישורים בין מאמרים
מאמרים שמקשרים זה לזה יוצרים מסלול קריאה. מי שקרא על מחקר מילות מפתח ירצה בדרך כלל לקרוא גם על כותרות ותיאורים, ומי שקרא על כותרות ירצה לדעת איך בודקים תוצאות. כל קישור כזה הוא עוד דקה באתר, ועוד הזדמנות להבין מה אתם יודעים. כשכותבים מאמר חדש, כדאי גם לחזור לשניים או שלושה מאמרים ישנים ולהוסיף בהם קישור למאמר החדש. אחרת המאמר החדש מקבל קישורים רק מהרשימה הכללית של הבלוג.
דוגמה: נניח שיש לכם משרד עורכי דין
נניח שיש לכם עמוד שירות על תאונות עבודה, וכתבתם מאמר על "כמה זמן יש להגיש תביעה". בלי קישור, המאמר עומד לבד. עם קישור, הקורא שמבין שיש לו מקרה עובר לעמוד השירות, ומשם לטופס.
באתר שבניתי למשרד של עו"ד שגב סמואל אשכנזי יש עמוד לכל תחום, והעמודים מחוברים זה לזה ולעמודי ההמשך, כך שגם מי שנכנס דרך עמוד צדדי מגיע לתחום הנכון. אפשר לקרוא על זה בסיפור הפרויקט. כתבתי גם מאמר שלם על אתר לעורכי דין שמרחיב על המבנה הזה.
טעויות נפוצות שפוגעות בקידום
- עמודים יתומים: עמוד שירות שנוצר ונשכח, בלי קישור מאף מקום.
- קישורים שבורים: קישור לעמוד שנמחק או ששינה כתובת. אנשים מקבלים שגיאה, וגוגל מבזבז זמן סריקה.
- קישור לכתובת לא ראשית: למשל ל-index.html בסוף, כשהכתובת הראשית היא בלי. גוגל רואה שתי כתובות לאותו עמוד.
- תפריט שבנוי רק מסקריפט: קישורים שלא כתובים כקישור רגיל בקוד קשים יותר לגוגל.
- הכול מוביל לדף הבית: קישורים רבים, אבל אף אחד לא מוביל לעמוד עם תוכן.
- מאמרים בלי קישור לשירות: הבעיה הנפוצה ביותר בבלוגים של עסקים. הסבר נוסף במאמר על בלוג לעסק.
איך בודקים את הקישורים באתר שלכם
- ב-Google Search Console, בדוח "קישורים", רואים אילו עמודים מקבלים הכי הרבה קישורים פנימיים. אם עמוד שירות חשוב נמצא בתחתית הרשימה, זה סימן.
- עוברים על כל עמוד שירות ושואלים: מאילו עמודים אפשר להגיע אליו? אם התשובה היא "רק מהתפריט", מוסיפים קישורים מהמאמרים הרלוונטיים.
- בודקים קישורים שבורים בכלי חינמי לבדיקת קישורים, או בבדיקה ידנית אחרי כל שינוי כתובת.
- אחרי מחיקת עמוד, מפנים את הכתובת הישנה לעמוד הכי קרוב, ומעדכנים את הקישורים אליה.
לסיכום
קישורים פנימיים הם הדרך הזולה והפשוטה ביותר לעזור לגוגל ולאנשים להבין את האתר: מבנה של אשכולות, טקסט עוגן שמתאר את היעד, ובלי עמודים יתומים. זה חלק קבוע מכל אתר שאני בונה, וכשאני מוסיף עמוד או מאמר במסגרת תחזוקת אתר, הוא מקבל קישורים מהעמודים הקיימים. אם אתם רוצים שמישהו יעבור על המבנה של האתר שלכם, שלחו לי הודעה.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.