בקצרה: מחקר מילות מפתח הוא בירור של המילים המדויקות שאנשים מקלידים בגוגל כשהם מחפשים שירות כמו שלכם. לעסק קטן אפשר לעשות אותו בחינם: מתחילים מהשאלות שלקוחות שואלים בטלפון, בודקים את ההשלמה האוטומטית של גוגל ואת "אנשים שואלים גם", משווים ב-Google Trends, ובסוף משייכים לכל עמוד באתר ביטוי מרכזי אחד.
הטעות הכי נפוצה שאני רואה היא אתר שכתוב בשפה של בעל העסק, ולא בשפה של הלקוח. רואה חשבון כותב "שירותי ראיית חשבון והנהלת חשבונות", והלקוח מחפש "רואה חשבון לעוסק פטור". מטפלת כותבת "ליווי רגשי בגישה אינטגרטיבית", וההורה מחפש "הילד שלי לא רוצה ללכת לבית ספר". מחקר מילות מפתח סוגר את הפער הזה.
למה זה חשוב יותר ממה שנראה
גוגל משתפר כל הזמן בהבנת משמעות, ולא רק התאמה של מילים. אז למה בכלל לחפש מילים? כי המילים מספרות מה הלקוח צריך. כשמבינים שאנשים מחפשים "כמה זמן לוקח" יותר מ"מחיר", יודעים מה לשים במסך הראשון. כשמבינים שמחפשים "בדיקת דירה מקבלן" ולא "בדק בית", יודעים איך לקרוא לעמוד. מחקר טוב משפיע על מבנה האתר כולו, לא רק על הטקסט. אם המושגים עוד חדשים לכם, כדאי להתחיל ממה זה SEO.
מחקר מילות מפתח בשישה שלבים
זה התהליך שאני עושה לפני כל אתר חדש. הוא לוקח כמה שעות, דורש רק דפדפן ופנקס, ובסופו יש מפה ברורה: אילו עמודים יהיו באתר, איך יקראו להם, ועל איזו שאלה כל אחד עונה. כדאי לשמור את כל מה שמוצאים בגיליון אחד, עם עמודה לביטוי, עמודה לכוונה ועמודה לעמוד שיענה עליו.
שלב 1: מתחילים מהלקוחות, לא מהכלים
לפני שפותחים כלי כלשהו, כותבים רשימה של 20 ניסוחים שלקוחות השתמשו בהם בפועל:
- מה שאלו בשיחה הראשונה בטלפון.
- מה כתבו בוואטסאפ ובטופס יצירת קשר.
- אילו מילים חוזרות בביקורות שלכם ושל המתחרים.
- אילו שאלות חוזרות בפגישות.
הרשימה הזו שווה יותר מכל כלי, כי היא באה מאנשים שבאמת קנו. אם יש לכם עובדים שעונים לטלפון, בקשו מהם לרשום במשך שבועיים את המשפט הראשון של כל לקוח חדש. תופתעו כמה הניסוחים חוזרים על עצמם, וכמה הם רחוקים מהמילים שכתובות היום באתר.
שלב 2: ההשלמה האוטומטית של גוגל
פותחים חלון גלישה בסתר, מתחילים להקליד את השירות, ועוצרים. גוגל משלים לפי מה שאנשים באמת מחפשים. מנסים כמה וריאציות:
- השירות ועוד עיר: "אינסטלטור באשדוד", "אינסטלטור אשדוד".
- השירות ועוד בעיה: "אינסטלטור נזילה בקיר", "אינסטלטור סתימה".
- שאלה: "כמה עולה...", "מה ההבדל בין...", "איך יודעים אם...".
- אות אחרי השירות: "בדק בית א", "בדק בית ב", וכן הלאה. כל אות פותחת השלמות חדשות.
שלב 3: "אנשים שואלים גם" וחיפושים קשורים
בעמוד התוצאות מופיעה לפעמים תיבה "אנשים שואלים גם", עם שאלות שנפתחות בלחיצה. בתחתית העמוד יש "חיפושים קשורים". שתיהן מראות מה עוד מעניין את מי שחיפש. כל שאלה שם היא רעיון לפסקה בעמוד שירות, לשאלה בעמוד השאלות הנפוצות, או למאמר בבלוג של העסק.
שלב 4: משווים עם Google Trends
ב-Google Trends בוחרים "ישראל", טווח של 12 חודשים, ומשווים בין שניים עד חמישה ניסוחים. הכלי לא נותן מספרים מוחלטים, אבל מראה מה מחפשים יותר ומה פחות, ואיך זה משתנה לאורך השנה. למשל, אפשר לגלות שמחפשים "בניית אתר" יותר מ"עיצוב אתר", או ש"מזגן" עולה חזק בתחילת הקיץ.
לעסק קטן לא צריך יותר מזה. כלים בתשלום נותנים מספרים מדויקים יותר, אבל בעברית ובאזור מצומצם המספרים שלהם הרבה פעמים קטנים מדי כדי להיות אמינים.
שלב 5: מבינים את כוונת החיפוש
לפני שבוחרים ביטוי, מחפשים אותו ומסתכלים על עשר התוצאות הראשונות. הן מראות מה גוגל חושב שהמחפש רוצה. יש ארבעה סוגים עיקריים:
- מידע: "מה זה בדק בית". רוצים להבין. מתאים למאמר.
- השוואה: "דף נחיתה או אתר תדמית". רוצים להחליט. מתאים למאמר השוואה, כמו דף נחיתה או אתר תדמית.
- רכישה: "עורך דין לענייני משפחה בעפולה". רוצים לפנות. מתאים לעמוד שירות או עמוד עיר.
- ניווט: שם העסק. רוצים להגיע אליכם.
אם בעשר התוצאות יש רק מאמרים, עמוד שירות כנראה לא יעלה שם. ואם יש רק מפה ועמודי שירות, מאמר כנראה לא יעזור.
שלב 6: ביטוי אחד מרכזי לכל עמוד
עכשיו מסדרים. כל עמוד באתר מקבל ביטוי מרכזי אחד, ועוד כמה ניסוחים קרובים. אסור ששני עמודים יתחרו על אותו ביטוי, כי אז גוגל לא יודע איזה מהם להראות, ושניהם נחלשים.
דוגמה: מפה פשוטה לאתר של יועצת משכנתאות בבאר שבע.
- דף הבית: "יועצת משכנתאות בבאר שבע".
- עמוד שירות: "מחזור משכנתא".
- עמוד שירות: "משכנתא לדירה ראשונה".
- עמוד עיר: "יועצת משכנתאות באופקים".
- מאמר: "כמה אפשר לקבל משכנתא לפי ההכנסה".
כך בנויים בערך גם עמודי השירות באתר של אלה אוזן, יועצת משכנתאות וכלכלנית, שכולל גם מחשבוני משכנתא וזכאות (סיפור הפרויקט). מחשבון הוא דוגמה טובה לתשובה לכוונת חיפוש: מי שמחפש "כמה משכנתא אפשר לקבל" רוצה מספר, לא הסבר.
איפה שמים את מילת המפתח
- ב-title של העמוד, כמה שיותר בהתחלה. איך כותבים אותו: כותרת ותיאור לעמוד.
- בכותרת הראשית (H1), בניסוח טבעי.
- בפסקה הראשונה.
- בכותרת משנה אחת לפחות.
- בטקסט החלופי של תמונה רלוונטית, רק אם זה מתאר את התמונה באמת.
- בטקסט של קישורים פנימיים שמובילים לעמוד. עוד על זה במאמר על קישורים פנימיים.
ובכל מקום אחר, כותבים כמו בני אדם. אין צורך לחזור על הביטוי עשר פעמים.
עברית: מה שונה אצלנו
בעברית יש תחיליות, נטיות, כתיב מלא וחסר, וסלנג. אנשים כותבים "אינסטלטור" ו"שרברב", "משכנתא" ו"משכנתה", "באר שבע" ו"ב"ש". גוגל מבין חלק מהווריאציות, אבל לא את כולן באותה רמה. לכן כדאי לבדוק את שתי הצורות ולהשתמש בשתיהן באופן טבעי בעמוד. הרחבתי על זה במאמר SEO לאתר בעברית.
טעויות נפוצות
- לרדוף אחרי הביטוי הכי כללי. "עורך דין" הוא ביטוי שאתר של משרד קטן לא יעלה עליו. "עורך דין נזקי גוף בראשון לציון" ריאלי בהרבה, ומביא אנשים שבאמת צריכים אתכם.
- דחיסת מילות מפתח. לחזור על אותו ביטוי בכל משפט. זה פוגע בקריאה, וגוגל מזהה את זה.
- עמוד אחד לכל השירותים. אי אפשר לדרג עמוד אחד על עשרה ביטויים שונים.
- להתעלם מכוונה. לכתוב מאמר ארוך על חיפוש שבו אנשים רוצים רק טלפון.
- מחקר חד-פעמי. שפה משתנה. כדאי לחזור לרשימה פעם בכמה חודשים, ולבדוק ב-Search Console אילו חיפושים חדשים מביאים אנשים.
לסיום
מחקר מילות מפתח לעסק קטן הוא בעיקר הקשבה: מה הלקוחות אומרים, מה גוגל משלים, ומה מופיע בעשר התוצאות. בסוף התהליך לכל עמוד יש ביטוי אחד ברור, וכל שירות מקבל עמוד משלו. כשאני בונה אתר תדמית, מפת המילים הזו נבנית לפני העיצוב, כי היא קובעת אילו עמודים יהיו באתר. רוצים לראות את התוצאה? אפשר להציץ בעבודות שלי.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.