מדידת לידים מהאתר: כמה פניות הוא באמת מביא?

בקצרה: כדי לדעת כמה לידים האתר מביא, מגדירים ב-Google Analytics 4 אירוע לכל דרך פנייה, שליחת טופס, לחיצה על חיוג ולחיצה על וואטסאפ, ומסמנים אותם כאירועי מפתח. מוסיפים קישורים מסומנים ב-UTM לכל מקום שמפנה לאתר, ושואלים כל לקוח חדש איך הגיע. השילוב של שלושת אלה, בטבלה חודשית פשוטה, אומר לכם מה עובד ועל מה לא כדאי להוציא כסף.

למה בכלל למדוד

בלי מדידה, האתר הוא תחושה. "נראה לי שהוא מביא משהו". עם מדידה אתם יודעים אם הוא עובד, איזה עמוד מביא פניות, איזה מקור תנועה שווה כסף ואיזה לא. וזה לא נוגע רק לאתר: גם החלטות על פרסום ממומן, על פלאיירים ועל זמן ברשתות נהיות ברורות יותר כשיש מספרים.

נניח שיש לכם סטודיו לעיצוב גבות, ואתם משלמים כל חודש על קידום ממומן באינסטגרם, מדפיסים פלאיירים ומשקיעים בפרופיל בגוגל. בלי מדידה, כל שלושת הערוצים נראים "בסדר". עם מדידה של שלושה חודשים, אולי תגלו שרוב הפניות שסוגרות מגיעות מפרופיל העסק בגוגל ומוואטסאפ, ושהפלאיירים כמעט לא מביאים כלום. ההחלטה מה להפסיק ומה להגדיל נהיית פשוטה. המספרים האלה הם דוגמה להמחשה, לא נתון: אצלכם התוצאה יכולה להיות הפוכה, ובדיוק בשביל זה מודדים.

מה נחשב ליד

באתר של עסק קטן, פנייה מגיעה בכמה דרכים, וכל אחת צריכה להיספר בנפרד:

• טופס שנשלח.
• לחיצה על כפתור חיוג.
• לחיצה על כפתור וואטסאפ.
• לחיצה על כתובת מייל.
• בעסק שלקוחות מגיעים אליו, גם לחיצה על "נווט אלינו".

לקוח שלוחץ על וואטסאפ לא יופיע בספירת הטפסים. אם תמדדו רק טפסים, ורוב הלקוחות שלכם מעדיפים וואטסאפ, תחשבו שהאתר לא עובד כשהוא דווקא עובד מצוין.

הכלי הבסיסי: Google Analytics 4

Google Analytics 4 הוא כלי חינמי של גוגל שסופר ביקורים ופעולות באתר. כדי שהוא יספור לידים, לא מספיק להתקין אותו. צריך:

• להגדיר אירוע לכל פעולה: שליחת טופס, לחיצה על חיוג, לחיצה על וואטסאפ. עדיף לתת לכל אחד שם ברור, למשל lead_form או lead_call.
• לסמן את האירועים האלה כאירועי מפתח, מה שנקרא בעבר "המרות".
• לבדוק שהם נרשמים: לשלוח פנייה ניסיון וללחוץ על הכפתורים, ולראות בדוח "בזמן אמת" שהאירוע הופיע.

מרגע שזה מוגדר, אפשר לראות כמה לידים הגיעו בכל חודש, מאיזה עמוד ומאיזה מקור. הסבר מלא על הכלי יש במדריך ל-Google Analytics 4.

שליחת טופס: למה עמוד תודה עוזר

הדרך האמינה למדוד טופס היא לספור רק פנייה שבאמת נשלחה, לא לחיצה על הכפתור. אחת הדרכים הפשוטות לזה היא עמוד תודה ייעודי שהגולש מגיע אליו אחרי השליחה. כל הגעה אליו היא ליד. על עמוד כזה, ומה עוד כדאי לשים בו, כתבתי במאמר על עמוד תודה.

מאיפה הגיעו הלידים

Analytics מחלק את התנועה למקורות:

• חיפוש אורגני בגוגל.
• גוגל מפות ופרופיל העסק.
• רשתות חברתיות.
• פרסום ממומן.
• כניסה ישירה: מי שהקליד את הכתובת, או לחץ על קישור שנשלח בוואטסאפ.

כניסה ישירה היא לרוב קבוצה גדולה ולא ברורה, כי קישורים מוואטסאפ, מאפליקציות ומקודי QR מגיעים לרוב בלי מידע על המקור. כדי לצמצם אותה, משתמשים בקישורים מסומנים.

קישורים עם UTM: דוגמה מעשית

UTM הם פרמטרים שמוסיפים לסוף קישור, והם אומרים ל-Analytics מאיפה הגיע הביקור. נניח שיש לכם שלושה ערוצים: הביו באינסטגרם, חתימת המייל ופלאייר עם קוד QR. לכל אחד מהם יוצרים קישור משלו, עם utm_source שונה: instagram, email, flyer. גוגל מציעה כלי חינמי לבניית קישורים כאלה. אחרי חודש אתם רואים בדוח בדיוק כמה ביקורים ופניות הביא כל אחד. ככה יודעים אם הפלאייר שווה הדפסה נוספת.

Search Console: מה אנשים חיפשו

Google Search Console מראה באילו חיפושים האתר הופיע בגוגל, כמה פעמים, ועל מה לחצו. הוא לא סופר לידים, אבל עוזר להבין איך מגיעים אליכם ואיזה עמוד מושך תנועה. אם עמוד מופיע בהרבה חיפושים ומעט לוחצים עליו, כדאי לשפר את הכותרת והתיאור שלו.

השאלה הכי פשוטה, והטבלה החודשית

יש דברים שאף כלי לא יספור. לקוח שראה את האתר, שמר את המספר והתקשר אחרי שבוע. לקוח שקיבל המלצה מחבר ובדק את האתר לפני שהתקשר. גולש שסירב לעוגיות.

לכן שאלו כל לקוח חדש: "איך הגעת אלינו?", ורשמו את התשובה. ופעם בחודש, מלאו טבלה פשוטה:

• כמה ביקורים היו באתר.
• כמה טפסים, לחיצות על חיוג ולחיצות על וואטסאפ.
• מאילו מקורות.
• כמה מהפניות הפכו ללקוחות, לפי מה שאתם יודעים.

השורה האחרונה היא החשובה ביותר. הרבה פניות שלא סוגרות שוות פחות ממעט פניות טובות. אחרי כמה חודשים, השילוב של התשובות עם הנתונים מ-Analytics נותן תמונה הרבה יותר מדויקת מכל אחד מהם לבד.

איך משתמשים בנתונים

המספרים שווים משהו רק אם הם משנים החלטות. כמה דוגמאות:

• עמוד שירות שמביא הרבה ביקורים ומעט פניות: כנראה חסר בו משהו. הסבר ברור, תשובה לשאלה שמטרידה את הלקוח, או כפתור הנעה לפעולה שאפשר לראות בלי לגלול.
• מקור שמביא פניות שלא סוגרות: אולי הוא מושך קהל לא מתאים, ואולי המודעה מבטיחה משהו אחר ממה שהעמוד נותן.
• קמפיין שמביא ביקורים בלי פניות: בדקו את דף הנחיתה של הקמפיין לפני שמגדילים תקציב.
• ירידה פתאומית בפניות: בדקו קודם שהטופס עובד ושהכפתורים פותחים את המספר הנכון, ורק אחר כך חפשו סיבות אחרות.

באתר שבניתי לרפאלוס אינסטלציה, טופס הלידים במסך הראשון וכפתור החיוג הבולט הם שתי דרכי פנייה נפרדות (סיפור הפרויקט), וזו בדיוק הסיבה לספור כל אחת לחוד. ובאתר עם כלים, כמו מחשבוני המשכנתא והזכאות באתר של אלה אוזן, אפשר למדוד גם שימוש בכלי כצעד שלפני הפנייה.

פרטיות והסכמה

כלי מדידה משתמשים בעוגיות. לפי הגישה הזהירה, טוענים אותם רק אחרי שהגולש הסכים, ומציינים אותם במדיניות הפרטיות, כמו שמוסבר במאמר על מדיניות פרטיות ועוגיות. זה אומר שחלק מהגולשים לא ייספרו, ולכן המספרים ב-Analytics הם לרוב הערכה נמוכה מהמציאות. זו עוד סיבה לשאול את הלקוחות. ובאנר הסכמה הוגן, עם שני כפתורים שווים, הוא לא אויב של המדידה: הוא חלק מהאמון שגורם לגולשים להישאר באתר ולפנות. מספרים קצת נמוכים אבל עקביים מספיקים כדי לראות מגמה ולהשוות בין חודשים.

טעויות נפוצות

• לספור ביקורים במקום פניות.
• להגדיר מדידה ולא לבדוק שהיא עובדת.
• למדוד רק טפסים, כשרוב הלקוחות לוחצים על וואטסאפ.
• לספור לחיצה על כפתור השליחה, גם כשהטופס נכשל.
• להסתכל על הנתונים פעם בשנה, ולא פעם בחודש.

מדידה מהיום הראשון

באתרי התדמית ובדפי הנחיתה שאני בונה, אפשר למדוד טפסים, לחיצות על חיוג ועל וואטסאפ כאירועים ב-Google Analytics, שנטען רק אחרי הסכמה. ככה רואים מה האתר עושה, בלי לנחש, ומחליטים על סמך נתונים ולא תחושה.