בקצרה: לעסק קטן, Google Analytics 4 צריך לענות בעיקר על שאלה אחת: כמה אנשים פנו דרך האתר, ומאיפה הם הגיעו. בשביל זה מגדירים כאירועים מרכזיים את הלחיצות על חיוג, על וואטסאפ ואת שליחת הטופס, ומסתכלים על ארבעה דוחות בלבד. בישראל, בעקבות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, מקובל להפעיל את GA4 רק אחרי שהגולש הסכים לעוגיות.
מה זה GA4 ולמה הוא מבלבל
Google Analytics 4, או GA4, הוא הכלי החינמי של גוגל למדידת מה שקורה באתר: כמה אנשים נכנסים, מאיפה הם מגיעים, באילו עמודים הם צופים ומה הם עושים. הוא החליף את הגרסה הקודמת, Universal Analytics, שגוגל הפסיק להפעיל.
הבעיה היא שהכלי בנוי לחברות גדולות עם צוותי נתונים. יש בו עשרות דוחות, מונחים חדשים ואפשרויות שרוב העסקים לא יצטרכו לעולם. בעל עסק שנכנס פעם ראשונה רואה גרפים של "משתמשים פעילים" ו"מעורבות", לא מבין מה הם אומרים, ולא חוזר. הסוד הוא להתעלם מרוב הכלי ולהתמקד במעט דברים.
השאלה היחידה שחשובה
לרוב העסקים הקטנים, האתר קיים כדי להביא פניות. לכן המדד החשוב הוא לא כמה אנשים נכנסו, אלא כמה פנו, ומאיזה מקור. אתר עם מאה כניסות בחודש ועשר פניות עובד טוב יותר מאתר עם אלף כניסות ושתי פניות. כשמגדירים את GA4 סביב השאלה הזו, הוא הופך מכלי מסובך לכלי שימושי. ההרחבה על הנושא כולו, כולל מדידה מחוץ ל-GA4, נמצאת במאמר על מדידת לידים מהאתר.
אירועים: הלב של GA4
ב-GA4 כל פעולה באתר נקראת אירוע: צפייה בעמוד, גלילה, לחיצה, שליחת טופס. חלק מהאירועים נמדדים אוטומטית. את הפעולות שחשובות לעסק צריך להגדיר בנפרד, וזה החלק שרוב האתרים מדלגים עליו:
- לחיצה על כפתור חיוג.
- לחיצה על כפתור וואטסאפ.
- שליחה מוצלחת של טופס יצירת קשר.
- לחיצה על כתובת מייל.
את האירועים האלה מסמנים ב-GA4 כ"אירועים מרכזיים" (בעבר קראו להם המרות). מהרגע הזה, בכל דוח, אפשר לראות כמה פניות הגיעו מכל מקור ומכל עמוד.
איך מגדירים, בפועל
- מי שבנה את האתר מוסיף לכל כפתור חיוג, וואטסאפ וטופס קוד קטן ששולח אירוע עם שם ברור, למשל lead_call או lead_whatsapp.
- נכנסים ל-GA4, לתפריט "ניהול", ואז "אירועים", ומחכים שהאירועים יופיעו ברשימה. זה יכול לקחת עד יום.
- ליד כל אחד מהם מסמנים אותו כאירוע מרכזי.
- בודקים בדוח "זמן אמת": לוחצים בעצמכם על כפתור החיוג מהטלפון, ורואים שהאירוע נקלט.
למה שליחת טופס דורשת תשומת לב
באתרים רבים "שליחת טופס" נספרת גם כשהשליחה נכשלה, או נספרת פעמיים. הדרך הנכונה היא לשלוח את האירוע רק אחרי שהשרת אישר שהפנייה התקבלה, או לספור כניסה לעמוד תודה אחרי השליחה. אחרת המספרים נראים טוב מהמציאות.
ארבעת הדוחות ששווה להכיר
- רכישת תנועה: מאיפה אנשים מגיעים. חיפוש בגוגל, רשתות חברתיות, קישורים מאתרים אחרים, כניסה ישירה או פרסום ממומן. כאן רואים אם הכסף על פרסום מביא משהו.
- דפים ומסכים: אילו עמודים הכי נצפים. עוזר להבין איזה שירות או מאמר מעניין אנשים.
- אירועים מרכזיים: כמה פניות היו, ומאיזה מקור ועמוד.
- טכנולוגיה, מכשירים: כמה מהמבקרים בטלפון וכמה במחשב. באתרים של עסקים מקומיים הטלפון הוא בדרך כלל חלק גדול מהתנועה, וזה צריך להשפיע על איך שהאתר נבנה.
קישורים מתויגים לקמפיינים
אם אתם מפרסמים קישור לאתר בפוסט ממומן, בניוזלטר או בכרטיס ביקור דיגיטלי, GA4 לא תמיד יודע להבדיל בין המקורות. הפתרון הוא להוסיף לקישור תגיות UTM: כמה מילים בסוף הכתובת שאומרות מאיפה הגיע הקליק, למשל פייסבוק, קמפיין חורף. גוגל מציע כלי חינמי שבונה קישורים כאלה. כך בדוח רכישת התנועה תראו כל קמפיין בשורה משלו, ותדעו איזה מהם הביא פניות.
לא צריך יותר מזה כדי להתחיל. אפשר לשמור את הדוחות האלה בספרייה או בסימניות, כדי שבכל כניסה תגיעו ישר אליהם.
דוגמה: נניח שיש לכם עסק לבעל מקצוע
נניח שאתם אינסטלטור, ובאתר שלכם יש טופס במסך הראשון וכפתור חיוג בולט, כמו באתר שבניתי לרפאלוס אינסטלציה. אחרי חודש עם מדידה נכונה אתם רואים בדוח האירועים המרכזיים שרוב הפניות הן לחיצות חיוג מהטלפון, ושהן מגיעות בעיקר מחיפוש בגוגל. זה מידע שאפשר לפעול לפיו: לוודא שכפתור החיוג תמיד גלוי בטלפון, ולהשקיע בפרופיל העסק בגוגל. בלי מדידה, הייתם מנחשים. על האתר עצמו אפשר לקרוא בסיפור הפרויקט, ועל עיצוב הכפתורים במאמר על כפתור וואטסאפ וחיוג.
לקרוא את הנתונים בלי להיבהל
- באתר קטן המספרים קטנים. עשרה מבקרים ביום זה לא כישלון, אם חלק מהם פונים.
- מסתכלים על מגמות לאורך חודשים, לא על יום אחד.
- משווים לחודש המקביל, כי יש עונתיות. חגים, קיץ ותחילת שנת לימודים משנים התנהגות.
- לא נלחצים מ"שיעור מעורבות" נמוך בעמוד יצירת קשר: מי שנכנס, חייג ויצא עשה בדיוק את מה שרציתם.
לחבר את GA4 ל-Search Console
GA4 מראה מה קורה אחרי שמישהו נכנס לאתר. Google Search Console מראה מה קרה לפני: באילו חיפושים הופעתם, באיזה מיקום, וכמה לחצו. אפשר לקשר ביניהם בהגדרות של GA4, תחת "קישורים למוצרים", ואז לראות בתוך GA4 גם נתונים מגוגל. יחד הם עונים על השאלה המלאה: מאיזה חיפוש הגיע אדם, ומה הוא עשה אחר כך.
עוגיות, הסכמה ופרטיות
GA4 משתמש בעוגיות ואוסף מידע על התנהגות הגולשים. בישראל, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הגביר את הדרישות לשקיפות לגבי איסוף מידע ואת הסמכויות של הרשות להגנת הפרטיות. בהרבה אתרים מקובל היום להציג באנר עוגיות, ולהפעיל את GA4 רק אחרי שהגולש הסכים. כך אני בונה את כל האתרים שלי. כדאי גם שתהיה באתר מדיניות פרטיות שמסבירה מה נאסף ולמה, ויש על זה מאמר נפרד על מדיניות פרטיות ועוגיות. המצב המשפטי המדויק תלוי בעסק ובמה שנאסף, ולכן כדאי לבדוק עם עורך דין.
המשמעות המעשית: כש-GA4 נטען רק אחרי הסכמה, הוא לא רואה את כל המבקרים. זה בסדר. המגמות עדיין נכונות, ההשוואה בין מקורות עדיין עובדת, והפרטיות של הגולשים נשמרת.
טעויות נפוצות
- להתקין GA4 ולא להגדיר אף אירוע מרכזי. רואים כניסות, אבל לא יודעים כמה פנו.
- לספור את הביקורים של עצמכם. בעל עסק שנכנס לאתר שלו כל יום מנפח את המספרים.
- להסתכל רק על כמות כניסות ולשכוח את הפניות.
- להתקין את קוד המעקב פעמיים, כך שכל צפייה נספרת כפולה.
- לא לחבר את Search Console, ולפספס את החלק של "לפני הכניסה".
לסיכום
GA4 לא צריך להיות מסובך: ארבעה אירועים מרכזיים, ארבעה דוחות ומבט חודשי על המגמה מספיקים לרוב העסקים הקטנים כדי לדעת מה עובד. באתרים שאני בונה בבניית אתר תדמית, GA4 נטען רק אחרי הסכמה, ואת מדידת הפניות אפשר להגדיר כבר בבנייה. מה כולל כל מסלול של תחזוקת אתר מפורט בעמוד שלו. רוצים לבדוק את המדידה באתר הקיים שלכם? שלחו לי הודעה.
רוצים אתר שעובד בשביל העסק?
ספרו לי מה אתם צריכים, ותקבלו כיוון ברור והצעת מחיר מסודרת.